הגישה ועליי

הגישה שבה אני עובדת, משלבת בין הציר הלימודי לציר המנטלי ומקדמת מיינדסט מתמטי. כלומר מצב תודעתי שבו הלומד רואה במתמטיקה כמקצוע של צמיחה וגדילה ובאמצעותה מפתח מיומנויות למצוינות ביניהן: הערכה עצמית, גמישות מחשבתית, ביטחון עצמי וחוסן. זו אינה גישה מתמטית של חזקות ושורשים, אלא תפיסה שאומרת שבאמצעות העולם המתמטי ניתן להעצים את הלמידה ולייצר השפעה חיובית גם בעולמות תוכן אחרים.

לאורך שנות המחקר שערכתי במאסטר ובדוקטורט, המחקרים הראו כמה וכמה דברים.
קודם כל, שילדים ובעיקר בני נוער, מבינים את חשיבות הלמידה ורוצים להצליח בה, וכי הסביבה הכי תומכת ומקדמת אותם להצלחה היא הסביבה המשפחתית.

כשחקרתי את צורת החשיבה של ילדים ומה גורם להם להיות פותרים טובים ובטוחים יותר בעצמם במתמטיקה ובלמידה בכלל,
מצאתי שלושה דברים המתמקדים בצורת החשיבה האסטרטגית שלהם:

  • חשיבה אסטרטגית היא מיומנות שניתן לפתח ולקדם מגיל צעיר.
  • חשיבה אסטרטגית נחוצה כדי להתמודד עם בעיות לא שגרתיות, ומייצרת ביטחון ותחושת מסוגלות עצמית כשנתקלים בבעיה לא מוכרת.
  • תלמידים יכולים להתקשות בפתרון בעיות לא בגלל ההיבט הלימודי אלא דווקא בגלל ההיבט המנטלי.

לאורך מאות ראיונות שקיימתי עם תלמידים, שמעתי הערות כמו: “אני לא טוב בזה”, ” אני לא יודעת איך לפתור את זה “, “זה קשה מדי.”
שם הבנתי שגם אם יש לילדים כלים רבים לפתרון בעיות, לפעמים הם נתקעים בגלל חוסר תחושת מסוגלות וביטחון עצמי ירוד.
הבנתי שהדרך שבה ילדים חושבים ופותרים בעיות יכולה להשפיע על חייהם העתידיים כבוגרים ועל היכולות שיהיו להם כשיכנסו לשוק העבודה.
חשיבה אסטרטגית וחוסן מנטלי נמצאו כמרכיבים מרכזיים בהתמודדות עם כל סוג של בעיה או אתגר.
הם מסייעים להגדיל את ארגז הכלים שלנו כשאנו נתקלים בבעיה לא מוכרת ומייצרים ביטחון ותחושת מסוגלות עצמית.

המחקרים שלי הובילו אותי לחקור תחום חדשני ופורץ דרך בשם מיינדסט ללמידה שנותן מענה לציר המנטלי לצד הציר הלימודי.
תחושת המסוגלות, הביטחון העצמי והדרך שבה אנחנו מציבים מטרות משפיעים מאוד על תהליכי הלמידה שלנו ואלו מהווים
את הציר המנטלי והכל כך חשוב בתהליכי למידה.

כך פיתחתי את הגישה שבה אני עובדת היום שמשלבת את הציר הלימודי לצד הציר המנטלי ומייצרת תשתית טובה בתהליכי למידה.
זו אינה גישה מתמטית של חזקות ושורשים, אלא תפיסה שאומרת שבאמצעות העולם המתמטי ניתן להעצים את הלמידה
ולייצר השפעה חיובית גם בעולמות תוכן אחרים.
לשמחתי כיום אני מטמיעה את הגישה הזו לצוותי חינוך ברחבי הארץ בבתי ספר, ארגונים ומיזמיים חינוכיים ורואה את ההשפעות החיוביות לגישה.

מודל HIBEL מסייע לפתרון בעיות בכל תחום ולא רק במתמטיקה משום שהמודל מדייק את צורת החשיבה וההתנהגות בהתמודדת מול בעיות. המודל לצד כל המחקר שערכתי פורסם בכתבי עת בארץ ובעולם, וזכה בפרס אפ"י של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה, מדידה והערכה.

חשיבה אסטרטגית בנויה משלוש מיומנויות מרכזיות:

  1.  מיומנות התכנון
  2. מיומנות הבקרה התהליכית
  3. מיומנות הבדיקה והערכה
         
    Portnov-Neeman & Amit (2019)

מיומנויות אלה מרכיבות את מודל HIBEL שפיתחתי ונועד לסייע להבין כיצד פותרים בעיות ואיך חשיבה אסטרטגית מתפתחת באמצעות המודל.

מודל HIBEL מורכב מחמישה שלבי חשיבה בזמן פתרון בעיות. אלה הם שלבים ספירלים שיכולים להשתנות תוך כדי פתרון הבעיה.

  1. חשיבה מערכתית הוליסטית (Holistic System Thinking)- הבנת הבעיה וזיהוי עולם התוכן שהיא לקוחה ממנו.
  2. זיהוי (Identification)– הבנת גורמי הבעיה, יחסי הגומלין וההשפעה שלהם אחד על השני.
  3. בניית תכנית פעולה (Building a Plan)- בדיקת הכלים הקיימים לפתרון הבעיה.
    הכלים הם האסטרטגיות בארגז הכלים של הפותר.
    בשלב הזה יש לחשוב איזו אסטרטגיה יכולה להתאים ואיזו תוצאה היא יכולה להביא.
    במקרים רבים, דווקא בשלב הזה אנחנו נתקעים וזאת משום שאין לנו מספיק כלים.
    הפתרון של הבעיות הופך להיות אינטואיטיבי ואימפוליסיבי שלא תמיד משיג את המטרה הרצויה.
    ולכן, ככל שיהיו ברשותי יותר אסטרטגיות, כך נרגיש ביטחון עצמי גבוה יותר בהתמודדות עם סוגי בעיות שונות.
  4. יישום – (Execution)- השלב שבו אני נטמיע את האסטרטגיה שבחרנו.
    חשוב להבין שגם אם הבנו באיזו אסטרטגיה להשתמש לא תמיד נדע איך מיישמים אותה נכון.
    כלומר לא מספיק רק להכיר את האסטרטגיות, אלא צריך גם ללמוד איך להטמיע אותן בצורה מיטבית.
    זו הסיבה שחשיבה אסטרטגית צריכה להילמד כבר מגיל צעיר כדי שנוכל לאמן את צורת החשיבה שלנו ולהפוך לפותרים מיומנים יותר.
  5. הערכה ובדיקה (Looking Back)- שלב בדיקת הפתרון, נכונותו ויעליותו.
    לא פעם אנו מסיימים בעיה וישר קופצים לבעיה הבאה. אך שלב זה הוא קריטי ללמידה.
    דרך הערכה ובדיקה, נוכל לקיים תהליך של הסקת מסקנות והתייעלות. דרך הערכה, נוכל למשב את ההתקדמות  בתהליך הלמידה ולראות את השיפור מפעם לפעם.

מודל HIBEL מסייע לפתרון בעיות בכל תחום ולא רק במתמטיקה משום שהמודל מדייק את צורת החשיבה וההתנהגות שלי כשאני מתמודדת עם בעיות.
המודל הזה לצד כל המחקר שערכתי פורסם בכתבי עת בארץ ובעולם, וזכה בפרס אפ”י של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה, להערכה ומדידה.

קישורים למאמרים בנושא:

*חשיבה אסטרטגית לפתרון בעיות [עליון לקסי קיי, 2022, עמוד 8]

* Learning strategies for problem solving using explicit and implicit teaching

*Exploring Students’ Perceptions about Learning in School: An Activity Theory Based Study

קצת עליי

נעים מאוד, שמי דר’ ילנה פורטנוב נאמן, מרצה וחוקרת בתחום החינוך המתמטי במחלקה למתמטיקה במכללה האקדמית ע”ש קיי ובתוכניות הכשרה ופיתוח מקצועי למורים ברחבי הארץ. אני מלווה צוותי חינוך, מנהלים ומדריכים למתמטיקה בחינוך היסודי והעל יסודי, בתוכניות שונות לקידום החינוך המתמטי בארץ ובעולם.
בוגרת תכנית ‘עתידים’ במסלול ‘עתידים להוראה’ ותכנית ‘אייסף’ לדוקטורט.

מאז ומתמיד תחום החינוך עניין אותי, ואני מאמינה שדרכו ניתן לקדם מצוינות אישית בכל תחום בחיינו. השאיפה שלי היא לקדם תשתית מנטלית חיובית באמצעות המתמטיקה בקרב תלמידים ומורים ולקדם אצלם מצוינות אישית, ביטחון עצמי וחוסן מנטלי.

לפיכך ייסדתי את תכנית ‘העצמת למידה במתמטיקה’ שמבוססת מחקרית על פדגוגיה שפותחה במסגרת מחקר הדוקטורט שלי. ממצאי המחקר פורסמו בכתבי עת ובכנסים בינלאומיים לחינוך מתמטי ביניהם PME ו- NCTM. המחקר גם זכה בפרסים וביניהם פרס אפ”י מטעם האגודה הישראלית לפסיכומטריקה להערכה מדידה.

בחמש שנים האחרונות, אני מובילה תהליכים לקידום התשתית המנטלית בלמידה בקרב בתי ספר, צוותי הדרכה ומנהלים והטמעת תהליכי תכנון אסטרטגי בקידום התחום המתמטי בבתי ספר, בארגונים וביוזמות חינוכיות ברחבי הארץ.

הכשרתי למעלה מ-1500 מורים בתוכנית ״העצמת למידה במתמטיקה״ והרצאתי בפני למעלה מ-1,000 הורים ו- 5000 מורים, מדריכים ומנהלים בהרצאות לקידום החשיבה המתמטית והציר המנטלי בלמידה.

דילוג לתוכן