זה מה שמיכלי שלי אמרה לי לא מזמן.
היא לא הבינה מה הקשר בין המספרים שהיא רגילה לראות לבין המילים שהחליפו אותם. ראיתי שהיא מתבאסת.
אם היה רשום לה 3+5 היא הייתה אומרת לי מיד את התשובה, אבל פתאום התרגיל התחבא בתוך טקסט של שלוש שורות ארוכות עם אזכורים מוזרים של מלפפונים ועגבניות. הפנים החווירו, התסכול עלה והיא הרגישה אבודה. הרגשתי שהיא ממש מתוסכלת ורוצה להרים ידיים. אז שיניתי את השיטה, התחלנו לפצח איתה את הבעיה המילולית:
מה כתוב, מה היא הבינה, מי הנתונים, מה מבקשים…
הקושי שהיא חוותה היה במעבר בין השפות: משפת העברית לשפת המתמטיקה, מה שנקרא אוריינות מתמטית.
בשלב הזה, ילדים שחווים קושי בשליטה בשפה, יכולים להירתע ואף להימנע עם התמודדות עם הבעיות.
מצב זה הרבה פעמים מוביל לירידה בביטחון ולפגיעה בדימוי העצמי של הילד ומן הסתם יוצר חרדה ממתמטיקה.
אז הנה כמה טיפים שעוזרים לי:
קודם כל מקדישים זמן ללמוד איך נכון לפתור בעיות. ישנם שלבים מאוד ברורים איך לעשות זאת, הנה כמה נקודות:
*הבנת הבעיה: פירוק הבעיה לגורמים, זיהוי המשתנים והנעלמים, חלוקה לשלבים
*בניית אסטרטגיה לפתרון הבעיה: חיפוש דרכים לפתרון הבעיה בהתאם לאסטרטגיות הידועות
י*ישום האסטרטגיה ובקרה על שלבי ההטמעה
*הערכה ובדיקה: בדיקת נכונות ויעילות הפתרון
שלבים אלו הם קריטיים בהצלחה פתרון בעיות. הם מסייעים לילד לחוש שליטה בתהליך הפתרון מלמדים אותו שפתרון בעיות היא יכולת שניתן לפתח, מסייעים לו בתהליכי בקרה אבל חשוב מהכל מחזקים לו את הדימוי העצמי שלו במתמטיקה.
אם אתם מעוניינים להרחיב את ארגז הכלים של ילדכם בפתרון הבעיות תוכלו לצפות במספר אסטרטגיות לפתרון בעיות שהעליתי בערוץ יוטיוב שלי: