תדמיינו לעצמכם כיתת מתמטיקה שבה התלמידים נלהבים, מעורבים ואפילו ונהנים.
כיתה שבה במקום פחד ושעמום, יש התרגשות וסקרנות.
נשמע כמו פנטזיה?
ובכן, זו לא פנטזיה, אלא מציאות שהולכת ומתפשטת בבתי ספר ברחבי העולם.
הסוד? פדגוגיה מבוססת בחירה במתמטיקה.
גישה זו מחוללת מהפכה שקטה בדרך שבה אנחנו מלמדות ולומדות מתמטיקה, והתוצאות? פשוט מדהימות. בואו נצלול לעולם המרתק הזה ונגלה כיצד בחירה פשוטה יכולה לשנות את כל חווית הלמידה.

רקע תיאורטי: מהי פדגוגיה מבוססת בחירה?

פדגוגיה מבוססת בחירה היא גישה חינוכית המדגישה את האוטונומיה של התלמידים בתהליך הלמידה.
היא מבוססת על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית- תנשמו, לא להיבהל מהמילה.
הכוונה היא למידה נבנית באופן אקטיבי על ידי הלומד. גישה זו טוענת כי כאשר תלמידים מקבלים אפשרות לבחור את דרך הלמידה שלהם, המוטיבציה והמעורבות שלהם גדלות משמעותית.
אז איך נראית הפדגוגיה בפועל:
נתחיל עם זה, שהמטרה של השיעור היא בעיקר תרגול החומר הקיים ופחות לימוד של חומר חדש (לזה יש פדגוגיות אחרות כמו למידה מבוססת חקר).
בוחרים את הנושא הלימודי ומפרטים כמה שיותר את המטרות הלימודיות בצורה אופרטיבית. זו הדרך שתעזור יותר מאוחר לבחור משימות מתאימות. לדוגמא: "התלמיד ישרטט את הצורה… התלמיד יתרגל באמצעות לומדת מחשב, התלמיד יבנה את הדגם…".
לאחר מכן בוחרים משימות מגוונות (בהמשך יש פירוט), כל משימה נועד להיות לפרק זמן קצוב 10-15 דק'. התלמידים בוחרים את המשימות השונות שנמצאות בכיתה או במרחב הלימודי ועוברים ביניהם.

מניסיוני, ההצלחה של שיעור מבוסס בחירה חייבת לכלול את הגורמים הבאים:

1. תכנון מוקדם: השקיעו בתכנון. זה משתלם בגדול כשרואים את ההתלהבות של התלמידים. אם החלטתם לשלב משימות מתוקשבות, בדקו כי יש את כל הגישה בכיתה ויש חיבור טוב למחשבים. אהה וכמובן מטענים (קרה לא פעם שהפעילות לא עבדה כי לא מצאו את המטען).
   
2. בחירת המשימות: האמת? זה החלק הכי כיף בתכנון השיעור. אפשר להשתולל עם הרעיונות: משחקי לוח מתמטיים, חידות היגיון, פרויקטים מעשיים, ואפילו שילוב של אמנות ומתמטיקה. השמיים הם הגבול, והתלמידים מעריכים את היצירתיות.
   בחרו משימות שנוגעות למספר סגנונות למידה: ויזואלי, שמיעתי, תנועתי, תחושתי. תאפשרו תחנות מגוונות שמייצרות עניין וסקרנות.
   
3. חלוקה לקבוצות: חשוב ליצור קבוצות מגוונות. זו לא רק עניין של יעילות, אלא גם הזדמנות ללמידה חברתית. החלוקה יכולה להיות מראש על ידי שיקול דעתכם או לבחירת התלמידים וסוג התחנה שהם רוצים לעבוד בה.
   
4. הטרמה: אל תפתיעו את התלמידים. הכינו אותם לשינוי בשיטת הלמידה. זה מפחית חרדה ומגביר מוטיבציה. עברו איתם על כל משימה ומשימה ותסבירו להם מה עליהם לעשות ועם איזה תוצר הם יצאו.
   
5. ניהול זמן: תזמון נכון הוא קריטי. זה מונע תסכול ושומר על הדינמיקה של השיעור. כל תחנה מוגבלת לזמן קצוב בכדי שהתלמידים יוכלו לחוות מספר תחנות בשיעור. הכינו 4-5 תחנות למשך של שיעור של 90 דק'. הקרינו שעון עצר על הלוח וכל 10-15 דק' תעצרו את המשימה ותתנו לתלמידים לעבור לתחנה הבאה.
   
6. רפלקציה: אל תוותרו על זה. זו ההזדמנות של התלמידים לעבד את מה שלמדו, ולך להבין מה עבד ומה דורש שיפור. תוכלו להעביר

כמורה למתמטיקה בעצמי, אני יכולה להעיד שפדגוגיה מבוססת בחירה היא לא פחות ממהפכה בכיתה. זו לא סתם עוד שיטת הוראה – זו דרך חדשה לחשוב על מתמטיקה ועל למידה בכלל.

החשיבות של הפדגוגיה: לשבור את הפרדיגמה

בואו נודה על האמת – לרוב התלמידים יש דעה קדומה על מתמטיקה. "משעמם", "קשה", "לא רלוונטי". פדגוגיה מבוססת בחירה באה לנפץ את הדעות האלה. היא מראה לתלמידים שמתמטיקה יכולה להיות מרתקת, מאתגרת ואפילו כיפית. זו לא סתם עוד שיטה – זו מהפכה תודעתית.

מה יוצא למורה משיעור כזה: התחדשות מקצועית

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהעברתי שיעור מבוסס בחירה. זה היה כמו לגלות מחדש את אהבתי להוראה. פתאום, במקום להרצות מול לוח, מצאתי את עצמי מנחה, מכוונת, ומגלה יחד עם התלמידים. זו הזדמנות להתחדש מקצועית, לצאת מהקופסה, ולהיזכר למה בחרנו להיות מורים מלכתחילה.
לאחרונה הטמעתי את הפדגוגיה בבית ספר איתמר בראשון לציון ומשתפת אתכן בחוויה של המורה טלי ודניאלה ותשמעו בעיקר את ההתלהבות בקול שלהן אחרי שקיימנו מספר סבבים של הפדגוגיה.

חוויה של התלמידים: מפסיביות לאקטיביות

אחת התלמידות שלי אמרה לי פעם: "המורה, פתאום אני מרגישה שאני לומדת מתמטיקה, לא רק שומעת עליה". זה בדיוק העניין. בשיעור מבוסס בחירה, התלמידים הופכים מצופים פסיביים למשתתפים אקטיביים . הם חוקרים, מנסים, טועים, ומצליחים- וכל זה בקצב המתאים להם.

כן חשוב לזכור כי הפעם הראשונה היא לא תמיד קלה לשני הצדדים (מורה ותלמידים) אך אל תוותרו, תעשו עוד מספר סבבים, תלמדו מה עובד ומה פחות ולאט לאט תיצרו אצלכם מתווה עבודה שמתאים לכם. אני מבטיחה שזה יהיה הרבה יותר פשוט מפעם לפעם. המטרה כאן היא להטמיע שיטה לטווח הארוך שתקדם הוראה מיטבית במתמטיקה ותגוון את גישת ההוראה.

לסיכום, פדגוגיה מבוססת בחירה במתמטיקה היא לא רק שיטת הוראה – זו גישה שמשנה את כל החוויה של למידת מתמטיקה. היא דורשת השקעה, אבל התוצאות? שוות כל רגע. כמורה וכמרצה ומלווה המון מורים בתהליכי בבתי הספר, יכולה להגיד בביטחון – זו הדרך להפוך את המתמטיקה ממקצוע שתלמידים חוששים ממנו למסע מרתק שהם מצפים לו.