עוד מעט מגיע חג הט”ו בשבט שבבתי הספר מסמל את המחצית. וכמו כל מחצית שליש או רבעון מחולקות התעודות. הציונים בתעודות בהרבה בתי ספר בעיקר בעל יסודי מבוססים על מבחנים. אז החלטתי בחודש הזה לעלות מספר מאמרים בנושא של מבחנים, מיתוסים על הערכה, גישות של היבחנות, דרכי הערכה חלופיות ולדבר על ההשלכות של מבחנים

אז נתחיל ממה היא הסיבה לשימוש במבחנים כאמצעי הערכה ללמידה?

המבחנים הסטנדרטיים שהתפתחו במאה ה 19 שיקפו את הלך הרוח של המהפכה התעשייתית. תפקידו העיקרי של ביה”ס היה בהקניית ידע והדגש היה על תוצרים ומדידת האפקטיביות שלהם.
המורה הוא האקטיבי והתלמידים פסיביים, המורה מדבר-תלמידים מקשיבים, המורה מלמד- תלמידים נבחנים… הבנתם את הפאנטה.

לכן כדי למדוד התקדמות כלשהי היה צורך בכלי אחיד, גינרי שאמור לייצר מיון של תלמידים וכך פותחו המבחנים הסטנדרטיים.
לרב היו אלו מבחני אמריקאיים, עם תשובה אחת נכונה ומעט מאוד חשיבות לתהליכי חשיבה, הנמקות הסקות. 
כתוצאה מכך נוצרה שיטת הוראה ולמידה מבוססת מבחנים שבה התוצר החשוב הוא הציון וכך נטבע גם המושג בית חרושת לציונים לצד לא מעט חסרונות מצד המבחנים כמו: 

🔸המבחן הופך למטרה בפני עצמה, ולא לאמצעי להערכה של השגת מטרות חינוכיות. מורים נותנים עדיפות להוראה לקראת המבחן, במקום לתלמידים ולתוכנית הלימודים.
🔸במקרים רבים, מבחנים מדגישים חשיבה ברמה נמוכה, מדגישים תשובה נכונה לפריטי המבחן במקום חשיבה מקורית וכושר ביטוי ואינם נותנים ביטוי לגורמים אפקטיביים.
🔸ציוני המבחנים רגישים להדרכה מיוחדת (למשל: שיעורים פרטיים), דבר שמחזק אי-שוויוניות בהזדמנויות ללמוד.
🔸 מבחנים מחזקים בתלמידים, במורים ובציבור את הדימוי הצר של המתמטיקה והמדעים כמקצועות שבהם יש תשובה נכונה אחת ויחידה לכל שאלה.
🔸 מבחנים הכפופים ללחץ-זמן מדגישים מהירות בביצוע ומונעים למידה אצל תלמידים רבים.
🔸 מבחנים מתבצעים בסביבה רוויה במתח לתלמידים, במקום לאסוף מידע על יכולת הביצוע של תלמידים באווירה תומכת ומעודדת הצלחה.
🔸 ציונים נמוכים גורמים לתלמידים לדימוי עצמי נמוך, דבר שגורר הרס במקום בניה של בטחון עצמי ומוטיבציה פנימית.
 🔸 המידע המתקבל ממבחנים רחבי היקף יכול לשמש קובעי מדיניות, אך לא יכול ולא נועד לשפר למידה/הוראה ברמת הכיתה.
 
לכולנו ברור כי העולם מאוד השתנה במאתיים השנים האחרונות ויש דגש על אופן החשיבה ורמתה ולא רק על שליטה ביעד.
אם כך אילו יתרונות קיימים למבחנים הסטנדרטיים ולמה הם עדיין נחשבים ככלי הערכה הפופולרי ביותר בהוראה היום?
הנה חלק מיתרונות המבחנים:

🔹 מבחנים לבדיקת ידע לרב קלים יותר לבנייה משום שהם מורכבים מנושאים/בעיות/תרגילים שהתלמידים למדו.
🔹 מבחנים קלים לניקוד מה שמאפשר בדיקה וניתוח ממצאים קל ומהיר יותר
🔹 המבחנים עוזרים למפות ולמיין קבוצה גדולה של אוכלוסייה לפי סולמות כמותיים (כמו 90-100, 80-89, 70-79…)
🔹 ציוני המבחן הוא דאטה קל לניתוח סטטיסטי. מה שמאפשר קבלת תמונה על מדגם גדול של אוכלוסייה עבור מקבלי ההחלטות בדרגים גבוהים במשרדי החינוך
🔹 מבחנים הם קצובים בזמן, דורשים מעט משאבים לביצוע וניתן לקיים מספר רב של מדידות חוזרות.
🔹 קל יותר לייצר מהימנות במבחנים (טור א’ טור ב’)
🔹 ניתן להשתמש באותו המבחן מספר רב של פעמים על אוכלוסיה שונה ללא שינוי והתאמה (מיחזור מבחנים משנה לשנה).
🔹 בזמן המבחן המורה לא נדרש להתערבות נוספת מצידו או למשאבים נוספים.
🔹 המבחן הוא באחריות המורה ותחת שליטתו.
🔹 מבחן נחשב לכלי מדידה אובייקטיבי וחד-משמעי, בניגוד להערכות חלופיות שדורשות אינטראקציה מתמשכת בין המורה לתלמיד.

כמו שאתם רואים יש לא מעט יתרונות למבחנים. אך כמו שכתבתי לתפיסתי אנחנו בעידן אחר לחלוטין שהכרת החומר אינה אומרת הבנה של השימוש שלו בחיי היום יום. לדוגמא ילדים יכולים להכיר את נוסחא לחישוב האחוז אך כלל לא ידעו לחשב הנחה של בגד בחנות. בגישה החינוכית שלי יש מקום למבחני אך רק עבור מטרה מסויימת מוגדרת ולא ככלי הערכה אבסולוטי.

מקווה שבמאמר הזה הצלחתי לתת קצת יותר מידע על נושא המבחנים וממש אשמח לשמוע האם גם אצלכם בבית הספר זה הכלי השמיש ביותר, ואילו כלי הערכה נוספים קיימים אצלכם בבית הספר.

בהזדמנות זו אשתף אתכם שקיימת אצלי סדנה ייעודית למורים לקידום הערכה חלופית במתמטיקה ויצירת מבחנים דיפרנציאליים
דרך התכנית שלי במערכת גפ”ן העצמת למידה במתמטיקה 9069.
אז אם אתם רוצים לקבל עוד מידע על התוכניות השונות מוזמנים לבקר באתר שלי  ולהשאיר לי הודעה או לכתוב לי כאן חזרה.


#מבחנים #מבחנים_במתמטיקה #הערכה_חלופית #ילנה_פורטנוב_נאמן #העצמת_למידה_במתמטיקה