מתוך מאמר שפורסם באתר וואלה 27.6.2024

בשבוע האחרון פורסמו נתונים חדשים של מבחן הפיז”ה שנערך בשנת 2022, שמציגים כי תלמידי ישראל הצטיינו בתחום היצירתיות. עם זאת, הנתונים מראים פערים משמעותיים בין המעמדות והמגזרים השונים, שמעיבים על ההצלחה הכוללת. מה המשמעות של המבחן הזה, כיצד הוא משתלב בעידן המתחדש, ומה ניתן ללמוד ממנו, במיוחד עבור תושבי הדרום והפריפריות?

מבחן פיז”ה, שמבוצע על ידי ארגון ה-OECD כל שלוש שנים ב-81 מדינות, נועד להעריך את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בתחומי הקריאה, המדעים והמתמטיקה, וכן מיומנויות מתקדמות כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יוזמה והתמדה, רפלקציה ויכולות חקר גבוהות.

המיקום של ישראל

ישראל שמרה על יציבות בהישגים ביחס למבחן ב-2018 ואף שיפרה קצת את מעמדה ביחס למדינות העולם. בתחום הקריאה, ישראל הגיעה למקום ה-30, והשיגה לראשונה תוצאות הדומות לממוצע ה-OECD. במדעים, ישראל עלתה  למקום ה-37 ובמתמטיקה עלתה למקום ה-38. עם זאת, הממוצעים בשני התחומים עדיין נמוכים מממוצע ה-OECD. בשבוע שעבר פורסמו נתונים חדשים שהראו כי ישראל הצליחה להשיג הישג משמעותי ולהיות מבין המובילות בתחום היצירתיות.

הישגים מרשימים ופערים מדאיגים

למרות ההישג המרשים בתחום היצירתיות, הנתונים מראים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי לערבי. 35% מהתלמידים במגזר היהודי הוגדרו כמצטיינים, לעומת 11% בלבד במגזר הערבי. שיעור המתקשים במבחן היצירתיות במגזר הערבי עמד על 61%, פי ארבעה מהשיעור במגזר היהודי. פערים אלו מעידים על האתגרים החברתיים והכלכליים שעדיין קיימים בישראל.

התמודדות עם הפערים

לפי עורכי המחקר, תלמידים מהפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות ומרקע סוציואקונומי נמוך מתקשים לצמצם את הפערים וללא מענה מתאים בסביבות החינוך שלהם יתקשו להשתלב בחברה ובתעסוקה. במיזם נוסף של ה- OECD אף נמצא כי הבינה המלאכותית (AI) כבר הצליחה לפתור את מבחני פיז”ה טוב יותר מבני הנוער ולכן קפיצת המדרגה של התלמידים תהיה חייבת להיות משמעותית ובמהירות רבה בכדי לצמצם את הפערים.

צעדים להמשך

נשאלת השאלה מה ניתן לעשות? מה אנחנו יכולים ללמד את התלמידים בכדי להכין אותם לעידן המשתנה, כך שלא יוחלפו על ידי מכונה?.
מלבד פתרונות כלכליים וחברתיים, מדינת ישראל תצטרך לקדם מהלכים פדגוגיים משמעותיים בעיקר בעבודה על מיומנויות מתקדמות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, ראייה אסטרטגית, ראייה חברתית וגמישות מחשבתית. כל אלו אינן תכונות מולדות אלא מתפתחות בסביבה שמעודדת את השימוש בהן ועדיף מגיל כמה שיותר צעיר.

ולכן יש להתחיל ביצירת סביבה לימודית המאפשרת התנסות בפתרון בעיות משמעותיות לתלמידים, בעיקר באמצעות למידה מבוססת בעיות ופרויקטים. פדגוגיות אלו הראו כי כאשר התלמידים פעילים בלמידה ומקבלים הזדמנות לחקור, ליזום ולמצוא פתרונות, הם מפתחים את היצירתיות שלהם, מחזקים את תחושת המסוגלות האישית ומניעים את המוטיבציה שלהם ללמידה ולהצלחה.

לצד חיזוק התלמידים, חשוב לחזק את כל מערך ההכשרה והפיתוח המקצועי של המורים. אלו מהווים מרכיב חיוני לשיפור הישגי התלמידים בישראל. ולכן חשוב להכניס כמה שיותר מהפדגוגיות האלו בתוך תהליכי ההכשרה וההשתלמויות ולסייע גם למורים להתנסות במיומנויות הוראה מתקדמות כמו למידה מבוססת בעיות, יצירתיות וחשיבה ביקורתית.
בנוסף, יש להכשיר מורים לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים כמו מציאות מדומה, בינה מלאכותית וכלים דיגיטליים אחרים שמאפשרים להטמיע את המיומנויות בצורה טובה יותר.
על ידי יישום צעדים אלו, מערכת החינוך בישראל תוכל להעצים את התלמידים והמורים, להעניק להם את הכלים הדרושים לשיפור ההישגים ולייצר הכנה טובה יותר לעתיד.

קישור למאמר באתר וואלה: https://sheva7.walla.co.il/item/3673794