כמה פעמים ראינו את הילדים והתלמידים שלנו נלהבים להתחיל משהו חדש – ללמוד למבחן, לקרוא ספר, להשתפר במתמטיקה – ואז… אחרי כמה ימים הכל מתמוסס? 🤷♂️
הסיבה לכך פשוטה: מוטיבציה היא רק הניצוץ הראשוני. אבל בלי הרגלים נכונים – אין לה כוח אמיתי.
אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון המלא ולאחריו לעבור על כל הפרמטרים הנחוצים לעורר הרגלים טובים אצל הילדים והתלמידים שלנו.
?מה באמת מבדל תלמידים שמצליחים
במשך שנים חקרו אנדרס אריקסון (Peak) וד"ר נורמן דוידג' (המח הגמיש) מה הופך אנשים לטובים יותר בתחומם – ולא, זה לא כישרון מולד ולא "התלהבות ראשונית". שניהם מצאו שהצלחה מגיעה מתהליך עקבי של למידה מכוונת והרגלים נכונים. המוח שלנו מתעצב מחדש דרך חזרתיות – ככל שאנחנו מתרגלים פעולה מסוימת, הקשרים העצביים שלנו מתחזקים, וכך היא הופכת להיות קלה יותר. בדיוק בגלל זה, ילדים עם הרגלי למידה קבועים לא צריכים "לחכות למוטיבציה" – הם פשוט פועלים מתוך שגרה.
אז איך נבנה לילדים שלנו מערכת שתאפשר להם להצליח, בלי להיות תלויים במוטיבציה רגעית?
1️⃣ הצבת יעדים קטנים ומדידים
כשילד אומר "אני רוצה להשתפר במתמטיקה" – זה מעורפל מדי.
במקום זה, עזרו לו להציב יעדים ברורים ומדידים, למשל:
✔ "אני פותר 3 תרגילים ביום"
✔ "אני מסביר להורה/חבר שאלה אחת כל יום כדי לתרגל"
✔ "אני מזהה לפחות טעות אחת ומבין למה עשיתי אותה"
המטרה היא לפרק את המשימה הגדולה לחלקים קטנים, כך שהילד ירגיש הצלחה מתמשכת ולא רק ברגעי שיא כמו מבחנים.
2️⃣ ללמוד מטעויות במקום לפחד מהן
הרבה תלמידים רואים טעות כסימן לכישלון, אבל מחקרים מראים שלמידה מטעויות היא אחד המפתחות הקריטיים ביותר להצלחה.
איך אפשר לגרום לילד לא לפחד מטעויות?
🔹 להפוך אותן לחלק מהשגרה – לבקש מכל תלמיד לזהות טעות אחת בשיעורי הבית ולכתוב עליה: "מה ניסיתי לעשות? מה אלמד מזה לפעם הבאה?"
🔹 לשבח מאמץ ולא רק תוצאה – "כל הכבוד שהתעמקת בטעות ולמדת ממנה!"
ברגע שטעות הופכת להזדמנות ולא לעונש – הילד מרגיש חופשי ללמוד ולגדול.
3️⃣ טכניקות לניהול זמן – תכנון שבועי וחודשי
הילדים שלנו מוצפים במשימות, ולכן תכנון נכון הוא קריטי.
במקום להגיד להם "פשוט תמצאו זמן ללמוד", עזרו להם לבנות לוח זמנים ברור:
📆 תכנון שבועי: בתחילת כל שבוע הילד כותב באילו ימים הוא לומד, לכמה זמן ובאיזו שעה.
📆 תכנון חודשי: חלוקת המטרות הגדולות למשימות קטנות יותר.
לדוגמה, אם יש מבחן עוד חודש, הילד יוכל להחליט:
📝 שבוע 1: הבנה בסיסית של החומר
📝 שבוע 2: תרגול הדרגתי
📝 שבוע 3: מבחנים לדוגמה
📝 שבוע 4: חזרה ממוקדת על טעויות
ברגע שהילד רואה את המשימות שלו מחולקות לזמנים קבועים – הן נראות אפשריות יותר, והוא לא מחכה ש"התחשק לו" ללמוד.
שני החלקים הבאים מיועדים בעיקר למורים שקוראים זאת
4️⃣ חיבור אישי ולמידה משמעותית
למה ילד אחד משקיע בלימודים וילד אחר לא? הרבה פעמים זה קשור לחיבור הרגשי שלהם לנושא.
🔹 אפשרו להם למצוא מה מעניין אותם – איך המתמטיקה מתחברת לתחומים שהם אוהבים?
🔹 שאלו שאלות שמקדמות חשיבה – במקום "אתה מבין?" נסו "איך היית מסביר את זה לחבר?"
כשילד מוצא משמעות במה שהוא לומד, הוא לא צריך "כוח רצון" – הוא פשוט רוצה לדעת יותר.
5️⃣ קידום שיח מתמטי – לדבר את המתמטיקה, לא רק לפתור תרגילים
🔹 עודדו אותם לדבר על מתמטיקה, לא רק לפתור לבד בחדר.
🔹 השתמשו בשפה שמעודדת חשיבה:
✔ "איך הגעת לתשובה הזו?"
✔ "מה הייתה הדרך שלך לפתור את זה?"
✔ "אם היית מסביר את זה לתלמיד צעיר יותר – איך היית עושה את זה?"
מתמטיקה היא לא רק מספרים – היא שפה. וכמו כל שפה, הדרך הכי טובה ללמוד אותה היא לדבר אותה.
לסיכום – עזבו את המוטיבציה, בנו הרגלים
כהורים ומורים, התפקיד שלנו הוא לא רק "לשכנע" את הילדים ללמוד – אלא ליצור עבורם מסגרת שתעזור להם לפעול גם כשאין מוטיבציה. אז אם הילד שלכם אומר "אין לי כוח ללמוד", במקום לנסות להרים לו את המוטיבציה, תשאלו:
✔ איזה הרגל חדש אנחנו יכולים ליצור כדי שזה יהיה קל יותר?
✔ איך אפשר לחלק את הלמידה לצעדים קטנים?
✔ איך הופכים את זה למשמעותי עבורו?
💡 תנסו את זה, וספרו לי – איזה שינוי הכי השפיע על הילדים שלכם?
📢 שתפו את זה עם הורים ומורים שצריכים לקרוא את זה!