בשנים האחרונות אני עוסקת רבות בתחום המחקר שלי בנושא המיינדסט המתמטי. תחום שאני מקדישה לו הרבה עבודה בעיקר ביישום שלו הלכה למעשה.
אני מטמיעה את הגישה בעשרות בתי ספר ועבדתי כבר עם מאות מורים ותלמידים שמושפעים לחיוב מהגישה והתפיסה הללית על הציר המנטלי בהוראת המתמטיקה.
אני רוצה לשתף אתכם בכל המחקר שלי ולתת גם לכם הצצה מלאה על הגישה הכלכך מיוחד בחינוך המתמטי.

מהו מיינדסט מתמטי?

המיינדסט המתמטי הוא מכלול של אמונות, גישות והרגלי חשיבה שמשפיעים על האופן שבו אנו ניגשים למתמטיקה. במחקרי, הרחבתי את תפיסת המיינדסט של החוקר קרול דווק (מייסדת גישת Growth Mindset) והתאמתי אותה ספציפית לתחום המתמטיקה. גיליתי שהמיינדסט המתמטי אינו רק אמונה ביכולת לצמוח בתחום, אלא מערכת מורכבת של תפיסות לגבי טבע המתמטיקה עצמה.

תלמידים עם מיינדסט מתמטי חיובי רואים במתמטיקה תחום של יצירתיות וגילוי, ולא רק אוסף של כללים ונוסחאות. הם מבינים שטעויות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה ומקבלים אתגרים בברכה כהזדמנויות לצמיחה.

הצד הפדגוגי של הגישה

במחקרי פיתחתי מספר עקרונות פדגוגיים לטיפוח מיינדסט מתמטי חיובי שמהווה גישת הוראה של מתמטיקה בתוך הכיתה. הגישה הזו כוללת מספר היבטים וביניהם:

1. למידה מבוססת חקר: במקום להציג לתלמידים נוסחאות מוכנות, יש לעודד אותם לגלות בעצמם קשרים מתמטיים. זה מחזק את תחושת המסוגלות ואת ההבנה העמוקה של המושגים.
2. הוראה דיפרנציאלית: בנייה של למידה גמישה יותר שמותאמת למגוון הרמות של התלמידים. דרך הוראה דיפרנציאלית המורים נעזרים בשיטות הוראה כמו למידה מבוססת בחירה, למידה סביב תחנות, עבודה קבוצתית ועוד.
3. למידה פעילה: תלמידים שהם אקטיבים בלמידה ויוצרים בעצמם את הלמידה מייצרים משמעות לנושא הלמידה ומפתחים מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה.
4. חשיבה אסטרטגית לפתרון בעיות: מתמטיקה מזמנת התמודדות תדירה יותר עם מצבי אתגרי ובעיות לא שגרתיות. פיתוח ארגז של אסטרטגיות מתמטיות מסייעות לתלמידים בזמן אתגר מחשבתי ומספקות להם חשיבה חיובית על היכולת לצלוח את האתגר. 

הצד המנטלי של הגישה

הפן המנטלי של מיינדסט מתמטי הוא אולי החלק המשמעותי ביותר במחקרי:

1. הערכה עצמית בלמידה: פיתחתי מודל להערכה עצמית שמתמקד בתהליך ולא רק בתוצאה. התייחסות אחרת למדדי הערכה ובניה של ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות דרך כלים להערכה עצמית.
2. טעויות כהזדמנויות לצמיחה: במחקרי הראיתי שכאשר ילדים לומדים באמצעות הטעויות ומסתכלים עליהן כמנוע צמיחה ללמידה, ההתייחסות שלהם כלפי טעויות משתנה לחיוב. הם יותר רתומים ללמידה ומגלים יותר מוטיבציה לחקור את הטעויות שלהם. הילדים וגם המורים לומדים כי טעויות לא רק משפיעות על הלמידה אלא גם מחזקות את המיינדסט המתמט
3. התמודדות עם חרדת מתמטיקה: מצאתי שמיינדסט מתמטי חיובי יכול להפחית משמעותית חרדת מתמטיקה. פיתחתי טכניקות התערבות המבוססות על הפסיכולוגיה החיובית שהוכחו כיעילות בהפחתת חרדה זו.
4. פיתוח חוסן מתמטי: מרכיב מרכזי במחקרי הוא פיתוח "חוסן מתמטי" – היכולת להתמיד באתגרים מתמטיים למרות קשיים. גיליתי שתלמידים עם חוסן מתמטי גבוה מצליחים יותר לטווח ארוך, גם אם יכולותיהם ההתחלתיות היו דומות לאלו של תלמידים אחרים.

כאן פירטתי את הנושאים המרכזיים ומאחורי כל אחד מהם יש תיאוריה מקיפה ועשירה במחקר מגובה.

השלכות והשפעה

המחקר שלי הוביל לשינויים משמעותיים בבתי ספר שאימצו את הגישה ובקרב אוכלוסיות שונות. יחד עם המנהלים זיהינו שיפור בהישגים במתמטיקה, אך חשוב מכך, שינוי דרמטי ביחס למקצוע. תלמידים שבעבר נמנעו ממתמטיקה החלו לבחור במסלולים מתקדמים בעלייתם לחט"ב ולהביע עניין במקצועות המדעיים והטכנולוגיים בשלבי התיכון. הגישה גם הוכיחה את עצמה כמקדמת שוויון הזדמנויות ומצמצמת פערים.

אני מאמינה שטיפוח מיינדסט מתמטי חיובי הוא לא רק עניין של שיפור הישגים אקדמיים, אלא השקעה בפיתוח דור של חושבים יצירתיים, בעלי חוסן וביטחון ביכולתם להתמודד עם אתגרים מורכבים – כישורים החיוניים במאה ה-21.

לסיכום

המחקר שלי על מיינדסט מתמטי הוביל אותי למסקנה שהדרך שבה אנו תופסים את המתמטיקה וכישורינו בה חשובה לא פחות מהידע המתמטי עצמו. אני מזמינה מורים, הורים וקובעי מדיניות לאמץ גישה זו ולראות כיצד שינוי קטן בתפיסה יכול להוביל לשינוי גדול בתוצאות.

הודעה חשובה
שמחה לעדכן כי נפתחו אצלי מקומות להדרכות השנה,
אז אם אתם מתחברים לתכנים שלי וגם הייתם רוצים להטמיע  מיינדסט מתמטי אצלכם מוזמנים לכתוב לי.
מורים ומנהלים יקרים חשוב שתדעו כי התכנית מאושרת בגפ"ן (מספר 9069)